התורה אומרת שאחרי שה' ברא את העולם היה "אד" עולה ומשקה את הארץ. "וְאֵד יַֽעֲלֶה מִן־הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת־כׇּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה" (פרק ב' פסוק ו').
כלומר היה אד שהיה משקה את כל הצמחים. כמו אד ראינו גם במצרים שהתברכו שהיה נהר שהיה משקה את הצמחים ומי שצריך מים לוקח משם.
נשאלת השאלה, למה ה' ברא את הגשם? למה לא כל העולם מתנהל ככה שהוא זוכה למים באופן קבוע, בלי מאמץ ובלי לחכות לגשם?
הילקוט מעם לועז מביא כמה סיבות למה ה' רצה להוריד גשם:
1. יש אנשים שלוקחים את הנהר לעצמם כלומר מטים את הזרימה של המים אליהם וכך לאנשים אחרים אין מים וזה לא הוגן. על מי גשמים קשה יותר להשתלט.
2. לפעמים האוויר פחות נקי והוא מלכלך את המים ואנשים יקבלו מחלות, ובגלל שיורד גשם המים כל הזמן מתחלפים וגם מנקים את האוויר.
3. כשיורד גשם גם מי שגר בהר וגם מי שגר בעמק מקבלים מים באופן שווה אבל כשיש נהר אחד ,לאלה שבהר יותר קשה להגיע למים
4. "הסיבה החשובה ביותר: כדי שיהיו עיננו נשואות כלפי שמיים לבקש רחמים מאת הקב"ה שירחם עלינו". כלומר, מסביר הילקוט מעם לועז שה' יכול לעשות שנאכל רק פעם בשנה – אבל ה' עשה שנצטרך לאכול כמה פעמים ביום – כדי שנתפלל ונרגיש שאנחנו תלוים בה'. אבל אם באמת כולנו נעשה את רצון ונחזור בתשובה אז "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה".